מפגש מרגש במיוחד נערך לפני שבוע לאחר צפייה משותפת של בוגרים ובוגרות בהצגת היחיד "גבר" של אמיתי יעיש בן אוזיליו (קו. לאב 05) מתיאטרון עוטף הנגב. מסע מטלטל, אמיץ, מצחיק וכואב על מיתוס הגבריות. הצגה מעולה שנגעה בכולם ופתחה שיח קו. לאבי אותנטי. במפגש נכחו גם שרון וניסן קלדרון שעובדים בתאטרון העוטף, איתם קיימנו שיח כואב ומטלטל על עופר (אחיו של ניסן) שהיה (אז) חטוף בעזה. שרק יחזרו כולם.

נפגשנו עם המשלחת השנתית של הפדרציה, בתקופה מורכבת במיוחד.
תודה שבאתם, שיתפתם, הקשבתם וגם התחברתם. היה ערב נעים ומאפשר, התגובות היו מצויינות, וקו. לאב עוררה גאווה רבה, כמו תמיד. תודה לכם – ח'יר (01), שלומית (02), שמואל (03), מנדי, שרה, עולא ושי (04), נורית ורן (07) נור, אפרים ומרדכי (08) .

נפגשנו למעורב ירושלמי אצל אלי שנפ. אין כמו מפגש קו. לאבי כדי לחוות שילוב של שיחה על כאב, קושי, אתגרים, עשייה חברתית, תפיסות שונות, מתוך כנות רבה, ואז לצאת אחרי שלוש שעות בחיוך רחב ולהגיד שהיה כיף להיפגש. נפגשנו נציגי שישה מחזורים(!) מירושלים: יעקוב (03),אלי (04), שיינדי (05), רחלי (06), שרון ונתנאל (07), בשמת ואודי (08).
באמת כיף שבאתן.ם! המשך עשייה כבר על שולחנות העבודה….

יותם טולוב שיזם את המפגש, סיכם: "היום נפגשנו קבוצה קטנה של בוגרי קו.לאב לשיחה אצל אילעאי. זו היתה שיחה אינטימית עם אנשים שבחלקם לא מכירים זה את זה. פתחנו בזרם תודעה, כל אחד סיפר מה עבר עליו במלחמה. 40 דקות זרם תודעה של פעולות, רגשות, מחשבות. ומשם דיברנו על מה הלאה. מה צריך לעשות. מה אפשר לעשות. כל אחד מנקודת המבט ונקודת החיים שלו. החלק השני היה פרום – אני לפחות עוד רחוק מלהבין מה התפקיד האזרחי שלי כרגע בשיקום וצמיחה של ישראל. אבל המפגש עם אנשים שעסוקים באותן שאלות, שזזים, גם אם באי נוחות מהמקום הקבוע שלהם, שמעורבים בכל כך הרבה דרכים שונות במציאות של המלחמה – המפגש הזה הוא משמעותי. אורי אמר שיש במפגש הזה איכות משקמת עבורנו, כל אחד מאתנו. ובאמת בסיום אמרתי לדפנה שבעיניי זו מתנה שקו.לאב יכולה לתת לכל אחד מאתנו. הזדמנות לקחת פסק זמן מההמולה, להיפגש במעגל אינטימי, ליותר מהשעתיים שאנחנו נפגשנו, ולשתף. לפעמים צריך פסק זמן ואנשים עם לב ומבט שמקשיבים לך כדי לנסח לעצמך בצורה יותר ברורה את מה שעבר עליך בתקופה המשוגעת הזו ואת מי שאתה כעת."

מפגשים בזום של קבוצות מחזור (03, 06, 07, 08) כדי לראות בעינים אחד את השני, לשתף ולהיות קצת יחד

המפגש הראשון (מקוון) היה ללמידה על הנושא, והשני שנערך במרכז היהודי-ערבי בגבעת חביבה נועד להעלות רעיונות לעשייה חברתית בנושא. המפגש הונחה על ידי אורית אייזן (מנחה 08-09) וח'ולוד אבו אחמד (07) שהובילו תהליך מהיר של רעיונאות שהוביל לקבוצות שיחה וחשיבה על כיווני פעולה אפשריים. השתתפו כעשרים בוגרים.

למידה משותפת אודות קמפיין מימון המונים עלתה כצורך ממספר בוגרים, והתכנסנו למפגש בהנחיית גלי בסודו, יועצת מקצועית בנושא שסקרה בפנינו את האפשרויות השונות, מבנה התהליך, הגדרת המטרות ואופן הפיתוח. נמשיך במפגשי ההעשרה בהתאם לצרכים העולים מהשטח.

משלחת רבנים ומובילי/ות קהילות, נפגשה בלוד עם בוגרי/ות קו. לאב מהמחזורים השונים. המפגש בקבוצות קטנות יצר אפשרות לשיח בלתי אמצעי גובה עיניים, לדבר על העשייה ועל האתגרים, ובתקופה זו בפרט. הרבנים זכו בהזדמנות יוצאת דופן לפגוש קבוצה מגוונת ומעורבת בעשייה חברתית ויוזמות, ומובילי המשלחת ציינו שהבוגרים הותירו רושם משמעותי ודיברו בכנות על אתגרי החברה בישראל ועל פועלם

"They group was inspired by their work and commitment to enhancing the lives of all Israelis”

"You have no idea how meaningful it was for them and how much it put everything into perspective".

"One of the highlights that kept coming back was we will not forget the unforgettable Israelis…"

עוד על המפגש ועל ביקור המשלחת בארץ ניתן לקרוא בכתבה מתוך ה- JTA

נפגשנו לקו. לאבוקר בלוד בביתו של שמואל שטח, בוגר 03 ומנכ"ל נאמני תורה ועבודה למפגש מגוון עם בוגרות ובוגרים הגרים ועובדים בעיר, ואחרים שהגיעו להכיר ולהשתתף בשיחה מרתקת על העיר לוד. דברנו על מערכת החינוך בארץ, על מרכז ופריפריה, על גרעיני משימה, וגם על מה קורה לעיתים במפגש בין הרצון לעשות טוב לבין המציאות, האתגרים ומגוון הלחצים.

היה כייף להיפגש וכמו תמיד במעבדה לחיבורים, נוצרו חיבורים חדשים והועמקו קיימים.

משלחת PMC של תורמים מניו יורק נפגשה בינואר עם מגוון בוגרים/ות שהציגו יוזמות קו. לאב פעילות. המפגש כלל "ספיד דייטינג" של שולחנות עגולים/מרובעים, תרגולת קלה באנגלית והרבה קולות על חברה, יזמות ומה שביניהן.