שלום לכולם/ן, אני יוני צ'ונה, בוגר קו. לאב 01.
אני גר בהרצליה עם אשתי גלי ושלושת הבנים שלי, אופק, שחר ויהב. נראה לי שלפי השמות שלהם, אפשר להבין שאני אדם שמאמין באופטימיות וחתירה קדימה.
לפני 17 שנים הקמתי, יחד עם גיאורג רוסלר, את מרכז מצמיחים, ומאז אני משמש כמנכ"ל העמותה.
גדלתי בירושלים בשכונות מצוקה ובבתי ספר בהם האלימות היתה חלק משגרת החיים, אני עצמי לא הייתי קורבן אלימות אך למרות זאת נאלצתי להיות מעורב במכות כמעט מדי יום. אני חושב שרק לאחר הצבא הבנתי שגדלתי במציאות אלימה.
כסטודנט, התנדבתי במרכז סיוע לנפגעות/י תקיפה מינית, חוויה שהיתה מבחינתי מכוננת.
אני חש שהיכולות הרגשיות שרכשתי במרכז הסיוע שינו את חיי בהיבטים אישיים ומקצועיים.
למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים תואר ראשון במשפטים ותואר שני במדיניות ציבורית, שבמהלכו נבטה בי ההבנה שמה שמושך אותי ומעסיק אותי הוא המאבק באלימות בבתי הספר.
מרכז מצמיחים עוסק בהפחתת אלימות והגברת תחושת שייכות בקרב ילדים ונוער, וחשוב אף יותר – בהכשרת אנשי ונשות חינוך על מנת שיוכלו לייצר שינוי ולקדם חברה שהיא מצמיחה.
מארגון שפעל מתוך הדירה השכורה שלי וכלל אנשים ספורים, גדלנו לארגון מוכר, שזכה בפרס יו"ר הכנסת לאיכות חיים, וכולל 60 מנחים ומנחות, פועל בכל רחבי הארץ ובכלל המגזרים הקיימים בחברה הישראלית. לצד הסיפוק והאופטימיות האישיים, בשנים האחרונות חל זינוק בהיקף האלימות בבתי ספר ובשסע החברתי בין השבטים. במקביל אנו חווים בתקופה זו – כמו עמותות אחרות – ירידה חדה במשאבים העומדים לרשותנו.
השתתפתי בקו. לאב 01 , שם יצרנו – מירב אבן חן סלומון, שושי שפיגל ואנוכי את פרוייקט נמ"ל – נוער מחולל לכידות – שמפגיש נערים ונערות מצמיחים יהודיים – חילוניים ודתיים, וערבים. זהו פרוייקט שממלא אותי באופטימיות ואני מאמין שאנחנו מייצרים באמצעותו עתודה למנהיגות מאחה לחברה הישראלית.
השנה אני שמח לקחת חלק בפרוייקט מיתון השיח של קבוצת מובילות מקו. לאב, ולשתף פעולה עם תומר אביטל בנוגע ליצירת מחיר פוליטי לפוליטיקאים שמעודדים שיסוי.
