אני אבי נוביס-דויטש נשוי לנורית ואבא לשלש/ה. כשסיימתי תיכון חשבתי שאהיה איש מחשבים, אולי מתמטיקאי. רגע לפני הצבא הלכתי ללמוד בישיבת הקיבוץ הדתי בתכנית המשלבת שירות צבאי מלא עם לימודי ישיבה – ומהר מאד גיליתי איפה הלב שלי נמצא, בין דפי התלמוד וההלכה, ויותר מאוחר הבנתי גם ששם אני פוגש את הקב"ה. ההבנה הזו גרמה לי לשנות מסלול ולהתמסר לתורה. גם בצבא השתדלתי להמשיך ללמוד כל הזמן ואחרי חמש השנים של התכנית, הוספתי עוד שלוש שנים של לימוד. אחרי שמונה שנים שרובן היה בחממה הישיבתית, המובחנת מן המציאות ומן החדשות, הבנתי שהגיע זמן לחזור אל המציאות, אל בני האדם ואל האקטיביזם שהיה חלק ממני בשנים שלפני הישיבה. בחרתי ללמוד באוניברסיטה ובמקביל לנסות לדייק את תפיסת עולמי הדתית. הבנתי שהאל שמתגלה אלי בלימוד, צריך להיות זמין לכל אחת ואחד, ושהיהדות שאני רוצה להיות חלק ממנה היא כזו שיש בה מקום לכולן וכולם כל אחד בדרך שלו ומהמקום שלו, ושגם עבודת ה' מהבמה צריכה להיות אפשרית לנשים בדיוק כמו לגברים. ההבנה הזו הובילה אותי לאמץ תפיסת עולם מסורתית (קונסרבטיבית) שמאמינה במחויבות להלכה מצד אחד, אבל גם בכך שההלכה הולכת ומושפעת משינויים במציאות, ובמבט מהפריזמה של ראשית המאה ה -21 מחויבת למציאת מקום שווה לנשים, גברים ולהט"בים. הדבר הביא אותי לחזור לבית המדרש וללמוד להסמכה לרבנות מסורתית.
הוסמכתי ב-2003 ומאז אני משמש בתפקידים רבניים שונים: הוראה, אקטיבזם ורבנות קהילה. לפני כשש שנים הוצע לי לעמוד בראש בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר המכשיר את הרבות והרבנים המסורתיים, והחלטתי לקחת עלי את האתגר הזה. בשנים אלו גבר העניין ברבנות מסורתית ובתפיסת העולם המסורתית ובעיקר גדלה הקבוצה שמעריכה ומבינה כי יש דרכים רבות להיות יהודים. התובנה הזו הביאה את בית המדרש להקים תכנית להכשרת מובילי שינוי להתחדשות יהודית שמכשירה אנשי צומת ועשייה יהודית הקשובים למגוון הקולות והצרכים של החברה הישראלית, מאוחר יותר הקמנו בתי מדרש המנגישים את התורה למי שחפץ בה בירושלים ובתל אביב, ולאחר מכן יחד גם סיגל פרץ יהלומי מקו. לאב 01 והתנועה המסורתית הקמנו את "בצוותא" בתי מדרש לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית. מעט אחרי פתחנו את "אשירה תהילות" תכנית להכשרת שליחות ושליחי ציבור ספרדים-מרוקאים –עכשוויים ואשכנזים שמנהל אותה בוגר קו. לאב 02, יאיר כוכב. קו. לאב מבחינתי היה לחדד שפה שכבר הכרתי, שפה שמחויבת למגוון ומאמינה בזה שהקולות השונים והדעות השונות הם מה שיוצר את העושר במציאות שלנו. קו. לאב מבחינתי זה לחשוב הקשבת עומק לכל פרסונה ואדם כחלק מתהליך היזמות והלכידות. ובעיקר זו התחלה של חלום על סיירת כבוד האדם שבה כל קבוצה וקבוצה תבחר לעמוד לצידן של קבוצות אחרות כשהן חובות פגיעה בכבודן, אני מקווה ומאמין שיום אחד גם הסיירת תצא לפועל.
