איציק לב

איציק לב, חבר מועצת עיריית חריש. לפני כן כיהן כמנכ"ל רשת מרכזי הצעירים המהווה ארגון גג למנהלי מרכזי הצעירים ופועלת לקידום מדיניות, אסטרטגיה ושיתופי פעולה עם השלטון המרכזי והמקומי. כמו כן איציק הוא מייסד ומנכ"ל הזירה המוניציפאלית העוסקת ביעוץ ובניהול פרויקטים ברשויות המקומיות. לפני כן ניהל את תוכנית צוערים לשלטון מקומי, כסמנכ"ל תפעול בחברת Consulteam והיה חבר מועצת פרדס חנה כרכור. יצחק חוקר, מרצה ובעל בלוג בנושאים הקשורים לרשויות המקומיות, חובש בכיר וספורטתראפיסט. בוגר תואר ראשון בפוליטיקה של ישראל והמזה"ת מאוניברסיטת אריאל ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת רייכמן בהרצליה; וכן בוגר מגוון קורסים בניהול, בהם דירקטורים וניהול מחלקות נוער וצעירים. גר בחריש, נשוי לתמי ואבא לאדר ולקורן.

ערב השקה

בערב מרגש, שהתקיים בכפר הנוער בן שמן הושקה תכנית קו. לאב 08

המשתתפים והצוות שמחו להיפגש לערב שכולו סקרנות לקראת המשך התכנית. עיתוי הבחירות שהתקיימו יום לפני הוסיף לתחושה שיש כאן עוד מה לעשות…

איציק שמולי, מנכ"ל הפדרציה, בירך את משתתפי התכנית והסביר כי הכוח הוא שלנו לייצר את השינוי.

בוגרים מכמעט כל מחזור הגיעו כדי לתמוך במשתתפים החדשים וחלקו עימם תובנות כנות, מרתקות ומשמעותיות. בוגרי 07 שלחו למשתתפי התוכנית ברכות מצולמות לפני ערב ההשקה וגרמו להתרגשות.

את האנרגיות הטובות של ערב ההשקה לקחו איתם  המשתתפים לסמינר הראשון שצפוי להתקיים כשבוע לאחר ערב ההשקה באוהלו.

סמינר פתיחה

"למדתי לפתוח בלב חדרים לכולם והדלתות פתוחות לכולכם".

"הגעתי עם שאלות ויוצא עם הרבה יותר שאלות."

"אני יוצא היום כשאני מגלה המון אנשים וחברויות ואני לא מפחד להתווכח, כי יצרנו עוגן. אני מרגיש בטוח… ברור לי שאצא אחרת מאשר נכנסתי".

"לצאת מהאוטומט, להתרגש, להכיר, להסתכל לאנשים  ונשים בעיניים אחרות ולהיות מופתעת. להיות במקום לא נוח, אבל בכל זאת להרגיש  בטוחה. במקום שלא מערער אותי".

במעט מילים ניסו משתתפי מחזור 08 לסכם את החוויה של שלושת ימי סמינר ההקמה שנערך באוהלו ופתח את המסע החדש של קו. לאב. אל מול חופי הכנרת, בנוף פתוח ומזמין ומזג אויר קריר-נעים שאיפשר להכיר, לפגוש ולהתניע את המסע עם נשימה ארוכה ומלאה לקראת הבאות. מפגשים עוצמתיים, מרחב בטוח, פתיחות אמיתית וכנה, כל אלו יצרו חיבורים מיוחדים, סקרנות, הרחבת לבבות והתחברות למקום האישי והקבוצתי.

שישה משתתפים כבר שיתפו בביוגרפיה הרוחנית שלהם והצליחו לרגש את כולם באומץ ובכנות המרגשת שבהם הביאו את סיפורם האישי, ובכך תרמו לתחושת קרבה ופתיחות גדולה בקבוצה.  יותם טולוב (בוגר קו. לאב 02) ואורית אייזן, מנחי התכנית הובילו את המשתתפים ביד בוטחת אל  בניית שאלות חקר מהותיות על החברה הישראלית, ומתוכן החלו להתגבש קבוצות מסע החקר  לירושלים, לצפון, לדרום ולמרכז.  

"משהו קורה כאן! החקר הוא לא רק במסע, אלא זה גם מסע חקר לעצמי. אני סקרנית לראות מה יקרה בהמשך וקצת פחות חוששת. סקרנית לחקור".

יום מעבדה

יוזמות ודרקונים חולמים

בבוקר מתוח, לאחר פיגוע, התכנסנו ליום מעבדה במרכז הצעירים בלוד – התחנה. המרכז המשמש את צעירי העיר ממוקם במבנה עתיק מהתקופה העותמאנית ששימש בתחילת המאה כתחנת רכבת מהראשונות בישראל, דרכה עברו גם רכבות לדמשק וקהיר.

היה יום עמוס, יש האומרים מדי…

צ'ק אין, ביוגרפיה רוחנית אישית מעצימה ומרגשת במיוחד, ו'אבקת כוכבים' שחשפה עולם מקצועי והתנדבותי מעורר השראה. ובנוסף, יוזמות ומה מרכיב אותן, דרקונים חולמים, ומפגש ראשון עם אנגלית לקראת המסע לניו יורק, כדי להרגיע שזה לגמרי אפשרי ולהתחיל לגלגל את השפה רגע לפני השיעורים הצפויים עם דברה לונדון המעולה.

מסע חקר לירושלים

ישראל 100

יצאנו למסע חקר ראשון, מתוך ארבעה, מסע אותו מגדירים, מתכננים ומפיקים צוות של חמישה משתתפים/ות מתוך קו. לאב 08.

איך תיראה ישראל 100 לאור הקיטוב בחברה הישראלית? שאלה זו בחרו משתתפי קו. לאב 08 לבדוק דרך מסע בירושלים, ומפגש עם קבוצות שונות הנמצאות על צירי קיטוב. יומיים מאתגרים במיוחד ומפגשים עם אנשים החושפים אותנו לאוכלוסיות מגוונות, על עולמן האישי, הקהילתי והארגוני-ציבורי. מפגש עם נרטיבים. בגבעת זאב דיבר חסיד קרלין על מפגש בין העולם החרדי והחילוני, בבית חנינא סקר עבורנו מוחמד עווידה את סוגיות ערביי מזרח ירושלים, בסמטאות נחלאות שאלנו אנשים איך הם רואים את נושא הקיטוב ומהן חוזקות החברה הישראלית,  בבית הכנסת אוהבי ציון שמענו על הקיטוב בעדתי מחוקר התרבות אופיר טובול ופגשנו את אורי בנקי, שריגש מאד על דרכו ודרך שירה בנקי עמותה שייסדו הוריה של שירה ז"ל במטרה לעודד סובלנות בחברה. בסיכום יום עמוס רגשית ופיזית יצאנו לשוק מחנה יהודה השוקק לאכול, לשתות ולהמשיך לדבר, לנסות להבין, לשאול, להקשיב, להגיב. 

את היום השני פתחנו  בבית הפתוח לגאווה וסובלנות בירושלים, נפגשנו עם אלון שחר המנכ"ל ועם פרופ' דניאל שפרבר, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשנ"ב. משעות הצהריים התארחנו אצל  יותם רשף, בוגר 06 וסמנכ"ל חינוך וקהילה בגן הבוטני בירושלים, ושמענו על פעילות הגן והיוזמות הייחודיות שהוא מעורב בהן עם חברי/ות קו. לאב. לאורך שעות הערב זכינו לראות את הגן מתכסה אורות וצבעים, שהיו רקע לקולות שלנו, לעבד את חוויות המסע. את התנועה המורכבת במנעד הרגשות – הזדהות, יאוש, פחד, כאב, מיאוס, סולידריות, אמפתיה – ניתבו ברגישות ובכשרון יותם טולוב ואורית אייזן מנחי הקבוצה. מה הלאה? האם למצוא נרטיב שלישי כהגדרת מוחמד עווידה, או למשוך את העגלה של 87% שהציג אורי בנקי, או להציע דרכים אחרות כדי להגיע לישראל 100 טובים יותר? ממשיכים את המסע….

יום מעבדה

לכידות חברתית

הפעם בעיריית בני ברק נשמעו קולות אחרים, אלו של משתתפי קו. לאב 08 שהתארחו באולם המועצה בעירייה ליום מעבדה בנושא לכידות חברתית.

במהלך היום יצאנו גם לסייר בבני ברק ולפגוש את תושביה; ופגשנו את תהלה פרידמן נחלון שהציגה את תפיסתה לגבי הממלכתיות הישראלית ומדינה יהודית דמוקרטית.

מסע חקר צפון

על הרצף.

מסע חקר של יומיים בצפון לתנועה על רצף הזהות היהודית, בו נחשפה רב הגוניות של הזהות היהודית דרך אנשים, מקומות וחוויות.

בחיפה התארחנו במרכז חדרים הממוקם בביה"ס הריאלי בחיפה, ופגשנו את דני שטיינר ואת מנדי רבינוביץ', בוגר 04 ששיתפו מתפיסות עולמם. הרב אלחנן רוזנפלד הציג את ההתמודדות עם נוער נושר בחברה החרדית, ולורה טרינובסקי, סמנכ"לית ארגון שחרית ופעילה חברתית, לקחה אותנו למסע רגלי ברחובות שכונת הדר המיוחדת. בסוף היום ביקרנו בגלריית האמנות של תמר מסר, אמנית רב תחומית.

המשכנו בערב בנסיעה בכרמלית לאירוח בבית חיפאי באחוזה, עם ארוחת ערב שהכינה הקבוצה וסדנת פלייבק חווייתית עם הישאם סלימאן, בוגר 07, שחקן ויוצר ועם אליאס קסיס שליווה בפריטה על עוד.

ביום השני התארחנו בחנתון אצל הרב אבי נוביס דויטש, בוגר 01, דיקן בית המדרש לרבנים שכטר, שם פגשנו נשים מעוררות השראה ולמדנו יותר על ייחודיות הקהילה.

יום מעבדה

יוזמה: בין צורך לפתרון

התחלנו את הבוקר בשתי קבוצות. קבוצה אחת נפגשה בקרית מלאכי עם אליאור עמר (בוגר 06) חבר מועצת העיר קריית מלאכי ומועמד לראשות העיר, דנה בנושא (אי)צדק חלוקתי, סיירה ברחובות העיר, ושמעה גם את התייחסותם של התושבים לנושא.

הקבוצה השנייה נפגשה במרכז יעקב הרצוג בקיבוץ עין צורים עם אמיתי פורת (בוגר 02), יו"ר עמותת אלומה ויו"ר קיבוץ כפר עציון, לדיון על הציונות הדתית. לחלקה השני של השיחה הצטרפו יפית בוכריס, מנהלת אגף החינוך במועצה אזורית שפיר וללי אלכסנדר, פסיכותרפיסטית ומנחת, חברת קיבוץ עין צורים.

לאחר ארוחת צוהריים שכללה פלאפל במסגרת מבצע דוגו, המשכנו לשיחה על הנושאים שעלו, מתוך מבט יזמי המנתח צרכים, פתרונות ותשוקה של  היזם.

שדואינג והיום שאחרי

מחולקים לזוגות נעו חברי הקבוצה כצל בארץ, ונסעו להציץ אל חייהם האישיים והמקצועיים האחד של השנייה. פעילות ה"שדואינג" בקו. לאב מאפשרת עוד רובד של הכרות עם חיי האחר/ת, בביתו, בקהילתו, או במקום עבודתו, כשהם נוכחים בפגישות, בסיורים מקצועיים ובמפגשים משפחתיים.

את התהליך סיכמנו ביום מפגש במרכז נא לגעת ביפו. מקום מעורר השראה כשלעצמו, בו פגשנו גם את אורן יצחקי מנכ"ל המרכז ובוגר קו. לאב 05. רחובות נמל יפו, החוף והגלים המתנפצים היוו תפאורה מושלמת לשיחות עיבוד של הזוגות.

לא נצליח להעביר בכתב את התחושות, הקירבה וההכרות העמוקה שנוצרה, כמו גם תובנות משמעותיות שעלו למשתתפים לגבי עצמם.

בהמשך היום, נפגשנו עם המשלחת של פדרציית ניו יורק, תרגלנו אנגלית והכרנו בצורה יותר עמוקה באמצעות המשחק "סליחה על השאלה", רגע לפני שניפגש שוב בניו יורק.

מסע חקר דרום

נשים בדואיות- בין מסורת לקדמה

מסע חקר לחברה הבדואית בנגב עסק בנשים ובשאלה מה בין מסורת לקדמה. אבל כמו בכל מסע חקר טוב, יש שאלת חקר, ויש את מה שמביאים חברי הקבוצה לתוך המסע, מה הם פוגשים שם ואצלם.  

 פגשנו לאורך המסע נשים מיוחדות, יזמיות ואקטיביסטיות, חכמות, צנועות ועוצמתיות בצורה יוצאת דופן. הן סיפרו את סיפורן האישי, המקצועי והחברתי. יש רגעים שהפער בין אורח החיים ותנאי המגורים שלהן לבין ההשכלה, ההשפעה וההצלחה שלהן פשוט לא נתפס. ביקרנו ברהט, בלקייה, באום אל חיראן ובח'ורה, וגם רקדנו קצת דבקה עם להקה של צעירי רהט.

את המשמעות של המסע עבור המשתתפים תוכלו לקרוא בדברים שאמרו וכתבו בתום המפגש, אחרי תהליך קבוצתי לא קל אבל מאד משמעותי:

"רוצה להודות לכם על מסע מיוחד, מדויק, חזק, אוטנטי, נשי ומעורר השראה. יומיים שבהם שיקפתם מה זה "מסורתיות בקדמה".. הנשים שפגשנו הראו מה זה להיות מסורתי אבל גם לנפץ כל תקרת זכוכית, מה זה להיות דל במשאבים אבל גם להיות שאפתני, מה זה להיות מוגבל בקודים אבל גם לוחמני, מה זה להיות כמעט בלי תנאים תשתיתיים אבל גם להיות מהגאונים של החברה שלך, מה זה להיות מושכל ומשכיל אבל גם להיות צנוע, מה זה להיות מקופח מספר פעמים אבל גם אמפטי, מה זה להיות עם אישה פורצת דרך אבל גם מעריצה ומוערצת.. לא לא.. זה לא בין מסורתיות לקידמה.. זה לא או/או.. אפשר גם וגם.. גם להיות מסורתית וגם להיות בקדמה, גם להיות מודרת וגם להיות שיאנית, גם להיות מתוסכלת וגם להיות חייכנית.. גם להיות אלמנה וגם להיות שאפתנית."

"במבנה המהודק של המסע ושל השיח יצרנו סיר לחץ והיום חשבתי על זה שאולי יצרנו דווקא להפך – סיר לבישול ארוך, מקום להקשיב ולשמוע, עד הסוף, לתת למחשבות ולתחושות מקום בתוכנו לפני שיצאו לקבוצה, ולהיות בקשב למה שמתרחש בין לבין הטיעונים והסיסמאות שמעצבות בצורה כה מהותית את הזהויות שלנו. אני מרגיש שבבין לבין הזה מצאנו גם איזושהי אמת חדשה וגם כואבת, ואם לא חדשה אז מבעבעת, של כולנו".

"התווכחנו, הקשבנו, עיבדנו, כעסנו, הבנו וחיבקנו. חלק מתהליך של צמיחה של קבוצה שמורכבת מפסיפס אנושי מדהים ושונה."